מאת- אנונימית
כל בוקר מתעוררת בסימן שאלה
כמה זמן עוד אשא את התפילה
אולי עד שיימאס לי
נזכרת במחשבות וחרדות
הן לא מרפות לא מתאדות
רק רוקדות לי בראש כל היום
חושבת על זה כל הזמן אבל זה רק חלום
איך להמשיך אם אני לא בטוחה
שזה מה שגורם לי להרגיש שמחה
מתפללת לרצות או להיות
משתדלת להנות
אבל אולי לא כדאי לי לנסות
אבל כשאני חושבת על זה אני מאושרת
וכשמדברת על זה אני נרגשת
מקווה שזה בחיים לא יעלם תמיד ישאר
כמו צלקת בתוכי שהוציאה הכי טוב ממני
ואני מוציאה את זה לעולם בחזרה
את הרגשות שלי הכל על השולחן
מרגישה כך אבל פתאום שוב.. התחושה עברה
נכנסת לסרטים לא יודעת מה לעשות
רוצה שוב ושוב חולמת על לנסות
אך לרוב מרגישה שפשוט כדאי לי לוותר
אולי לא מגיע לי יותר
חלמתי על זה כל כך הרבה
כנראה שאותי זה באמת לא שווה
אז זורקת את המפתח לשמיים ובנשימה עצורה
קופצת עד התקרה
מנסה לתפוס את זה חזק
אני קרובה כל כך קרובה
מקווה שכל זה רק מאהבה
עוצמת עיניים חזק
וחולמת שאני מרגישה את ההרגשה
כשאני מסתובבת במהירות בזק.
Comments