האלופים של שכבה ט'.

מאת: תומר כהן ט-1

בין אם זה כדורגל, כדורסל או אפילו שחמט לכולנו יש את התחום שמסעיר אותנו, התחום שגורם לנו לרצות להיות הטובים ביותר, התחרותיים ביותר או המוכשרים ביותר. פה במקיף ו' מעודדים מצוינות לא רק בתחומים הלימודיים אלא גם בתחומים אחרים, שאחד מהם, שהוא חשוב ומלמד ערכים רבים הוא תחום הספורט.

ההשקעה בספורט דורשת שעות של אימונים, השתתפות בתחרויות והתמודדות גם עם אכזבות, וכל זה תוך שילוב עם חיי פנאי ולימודים. מאיפה מתחילים? איך זה מרגיש לנצח? ואיך משלבים בין החיים הפרטיים לספורט?? כדי להבין את חיי התלמידים הספורטאים ראייניתי שניים מתלמידי שכבתי לירון ורון. שניהם מוכשרים בטניס, אחד מהם קפטן הנבחרת של באר שבע, אלוף רבע גמר בתחרות הזוגות הארצית וחבר בנבחרת ישראל לנוער והשנייה הייתה בתחרות הארצית בטניס ומדורגת בטופ 50 בארץ לבנות בגילאי 16.

אז תכירו בלי עוד עיכובים את הילדים השאפתנים והמוכשרים האלו...

האם מגיל קטן אהבת לעסוק בספורט והגרדת את עצמך כאתלט?

רון: "כבר בגיל 3 התחברתי לתחום הספורט, התחלתי בחוג טרמפולינה אך בגלל בעיות פיזיות לא המשכתי שם. בגיל 5 הגעתי לשיעור ניסיון בכדורגל אך גם לזה לא התחברתי ומאז אני בטניס. אהבתי תמיד לעסוק בספורט ואולי לא הייתי מחשיב את עצמי להכי אתלט, אבל בהחלט יש לי מחויבות ומוסר עבודה לספורט."

לירון: "מגיל קטן אהבתי מאוד ספורט אבל לא ידעתי איזה ספורט אני הכי אוהבת. התנסיתי בהרבה תחומים כמו כדורעף אך לבסוף התקבעתי על טניס למרות שאני עדיין משחקת כדורעף עם חברות בבית הספר."

מדוע ומתי התחלת לעסוק בתחום הטניס?

רון: "התחלתי להתאמן בטניס בגיל 6. כבר שהייתי ילד קטן תמיד התעניינתי בספורט זה, ספורט לא שגרתי לילד בן 5 להתעניין בו נכון? אני יודע אך משהו במשחק הזה פשוט הפנט אותי בין אם זה הפשטות או המלכותיות והיופי או האסתטיקה והסימטריה שבמשחק, התחלתי לחקור על התחום ומצאתי אותו מאוד מעניין. בהתחלה לא ידעתי איך להתחיל אך מסתבר שזה מאוד פשוט ל"כיוונים" יש חוג כזה כמו כל ספורט פופולארי אחר."

לירון: "התחלתי לשחק מגיל שש כשעליתי לכיתה א. גיליתי את הטניס מבן דוד שלי שהגיע לטניס לפניי אך תמיד התעניינתי במשחק לפני"

אחד הדברים החשובים במיוחד לנער בן 15 הוא איזון, אז איך אתה מאזן את חיי הלימודים והחברה ביחד עם עולם הטניס?

רון: "אני מאזן את חיי הלימודים והחברה ביחד עם עולם הטניס בעיניי בצורה מופתית, כאשר כל יום אחר הצהריים האימונים שלי מ16:00 עד 19:15 או אפילו 20:00 לפעמים, אני מצליח לקבוע להתכונן עם חברים למבחנים, אני מצליח בלימודים, ועם כל זה, אני לא תשוש, אני ישן מספיק כדי לקבל מספיק אנרגיה ליום הבא, את חיי החברה אני נאלץ בדרך כלל להשאיר בעדיפות האחרונה לכן אני לא יוצא להרבה מסיבות או בילויים, אך בבית הספר יש לי חברים טובים שאני איתם בקשר תמיד ואני שמח על כך."

לירון: "זה קשוח אבל בסך הכול מסתדרים. יותר משמעת עצמית והמון עבודה קשה. זה דורש הרבה השקעה של זמן בלימודים ובאימונים, יוצא לי פחות לבלות עם חברים רק כשיש אירועים מיוחדים, באימונים גם יש לי חברים טובים ואני נהנית אז זה מתאזן."

ספרו לי על הישגים וזכיות שחוויתם

רון :"היו משחקים רבים בהם ניצחתי כנגד כל הסיכויים, חלק שהובילו לזכייה וחלק שהעניקו לי ביטחון שאני טוב מספיק כדי להיות הכי טוב בארץ, המשחק שאני לוקח הוא גמר אליפות המרכז שהתקיימה ב2020 בראשון לציון, העפלתי לגמר למרות שהייתי קטן בשנה מכולם ושם פגשתי יריב וחבר שנמצא איתי בשנתון, שיחקתי נגדו על התואר, ובמצב של 9-5 לו במערכה המכרעת, כשהוא זקוק לנקודה אחת בלבד בשביל לזכות בתואר, התחלתי להאמין שזה אפשרי, וכך באמת קרה, חזרתי לניצחון 11-9 וזכייה בתואר שהיה מאוד חשוב לי גם אישית מנטלית וגם מקצועית ופיזית. לסיכום, בתור שחקן שדורג 10 בארץ לגילו, ובתור אחד שמאמין שעוד יש לי סיכוי להיות ההכי טוב, אני אומר, תאמינו בעצמכם, כל דבר אפשרי, גם אם הוא נראה ביזארי לחלוטין ורחוק מהמציאות, ואישית בשביל עצמי, אני מקווה שבשנה הבאה אני אגשים את המטרות שלי ואהפוך לשחקן טוב יותר, כי תמיד יש לאן להשתפר."

לירון: הגעתי לתחרות הארצית בטניס אך כרגע אין לי הישג ספציפי שאני מרגישה שהוא הכי גדול אבל אני שואפת בעתיד שיהיה."

ונכון לפעמים גם מפסידים...איך עם זה מתמודדים? את התשובה אפשר למצוא בדבריו של רפאל נדאל בין שחקני הטניס המוכשרים ביותר בכל הזמנים בעיניי רבים ה"המייקל ג'ורדן" של עולם הטניס.

"אתה נלחם, אתה מנסה כמיטב יכולתך, אבל אם אתה מפסיד, אתה לא צריך לשבור חמש מחבטים ולנפץ את חדר ההלבשה. אתה יכול לעשות את הדברים האלה, אבל כשסיימת, שום דבר לא השתנה. עדיין הפסדת. אם היה מגיע מזה משהו חיובי, כנראה הייתי עושה את זה."-

אז מה למדנו....

בכולם יש את הרוח התחרותית והשאפתנית הזו, כל מה שנותר לי להמליץ זה לכו ותחקרו את התחום שלכם. אתם לא תדעו עד שתנסו. אם תשקיעו בתחומכם ותלכו רחוק תגלו עד כמה רחוק תוכלו להגיע וגם אם אתם נתקעים מדי פעם או מרגישים כושלים בתחומכם, גם אם מפסידים, אל תוותרו מוטיבציה זה הכל, כשמגיעים לפסגה מגלים שזה היה שווה הכל....אל תפחדו להעז ולכבוש עולמות.