רושם בתוך יומן מסע...- פולין 2019

יעל יאגודינסקי י"ב 3

יצאנו למסע בעקבות ההיסטוריה היהודית בפולין. מסע של שבעה ימים לו קדמו שעות רבות של הכנה. נרגשים הגענו לבית הספר מלווים בהורינו, חוששים, מצפים ולא ממש יודעים מה מחכה לנו. ואכן על אף כל הסיפורים והתמונות, ההרצאות והמפגשים שקדמו למסע, שום דבר לא הכין אותנו למסע משמעותי ועוצמתי שכזה.

ביום הראשון פגשנו לראשונה בקור ובפסטורליות של פולין, שם בבית הקברות אוקופובה שבורשה נחשפנו לתרבות יהודית עתיקה וענפה. אך רק למחרת כשהגענו ליער לופוחובה בו הוצאו להורג כל תושבי העיירה טיקטין, סיפור השואה החל לחלחל ולהכאיב. יער לופוחובה, בו לא נשבה הרוח, בו לא צייצו ציפורים, לא נראו חרקים, בו עמד הזמן מלכת. יער דומם וללא חיים.

ביום הבא, החלנו להיחשף למימדי ההרג בשואה. טרבלינקה המחנה האכזרי בו נספו כמעט מיליון איש בשנה אחת. כר דשא ירוק שקיבל את פנינו לא העיד במהומה על שהתרחש בו. בטרבלינקה לא נשאר זכר, ואנו נאלצנו לדמיין מתוך ידיעה ברורה שהמציאות עולה על כל דימיון.

כשהגענו למיידנק, הכה בנו הזעזוע. בזמן שמטר כבד ירד עלינו, והרוחות הסוערות התחזקו מרגע לרגע, התייצבנו מול מראות קשים שגרמו לנו לצמרמורות ולכאב עצום. תאי גזים ומשרפות, עשרות אלפי זוגות נעליים של בני אדם שהפכו לקורבנות והר האפר הגדול, שלא הותיר אף עין אחת יבשה.

ביומיים האחרונים של המסע, ביקרנו במחנות אושוויץ 1 ובבירקנאו, ראינו ושמענו דברים שרובנו כלל לא ידענו. ההלם הכה בנו והתחזק כשהבנו שכל חלל או חפץ אותנטיים לחלוטין. דבר לא השתנה מאז, חדרי ההרעבה והעינויים, מרתפים ובקתות, מאות מזוודות, פרוטזות, כלי בית, משקפיים ועוד. תחושה של זעזוע עמוק הציפה אותנו, ההיגיון סירב לעכל את הזוועות, את הכמויות, את הרוע.

המסע לא היה קל, ואכן ניצבו לפנינו קשיים בדרך- קור, עייפות, ההתמודדות עם מראות קשים אך יחד עם זאת היו גם לא מעט חוויות טובות ורגעים שמחים, מצחיקים ובלתי נשכחים.

חזרתי לבית שלי, לישראל. חזרתי עם תובנות לחיים וידע על העבר וההיסטוריה של העם שלי. חזרתי כשאני מעריכה את הסובבים אותי ואת הדברים הקטנים שיש לי. כשהתחלתי לעבד את התחושות והמחשבות והבנתי עד כמה המסע חשוב לכל מתבגר, ולכל אזרח במדינת ישראל.

אנחנו היינו שם, וכעת אנחנו עדים, שליחותנו לזכור ולהעביר לדורות הבאים, חובתנו ללמוד את הלקח, להבין את ההשלכות של שנאת חינם ודעות קדומות ולדאוג ליצור עולם חדש ומתוקן, עולם של אהבת חינם.