"לו רק היית קצת פחות המורה שלי..."

יעל יאגודינסקי י"ב-3

לכל ילד יש מערכות יחסים מגוונות בחייו. לכולם יש את הקשר הראשוני עם ההורים,קשר עם בני המשפחה וכמובן את הקשר החשוב עם בני קבוצת הגיל- החברים. אך למעשה לכל ילד יש מערכת יחסים נוספת, כזו שפחות מרבים לדבר עליה אך היא נוכחת בחיי כולנו- מערכת היחסים עם המורים שלנו. הם רואים אותנו מידי יום, מבלים שעות רבות במחיצתנו, צופים בנו מהצד בסיטואציות חברתיות, אמונים על החינוך והידע שלנו, גדולים מאיתנו, לא תמיד מבינים אותנו,מעודדים, כועסים, מדרבנים, נוזפים, צוחקים, מחמיאים... קשר יחיד ומיוחד שיכול להתקיים אך ורק בין מורים לתלמידים.

לקראת יום המורה החלטתי לחקור ולהעמיק בטיב הקשר הזה. האם הוא השתנה עם השנים? האם התלמידים תופסים אותו באופן שונה מהמורים? האם יש מקום לשינויים?

מבחינה היסטורית, הקשר בין מורה לתלמיד עבר שינויים גדולים. בעבר היה קיים דיסטנס, היחסים היו מאוד רשמיים ומכובדים וכך גם התקשורת. החינוך בעבר היה יותר נוקשה וקפדני והקשר של תלמידים עם מוריהם הושפע מכך. תלמיד היה רואה במורה איש מקצוע והאינטראקציה הייתה סביב בית הספר ולימודים בלבד. במהלך השנים חל שינוי משמעותי ביחסים ובתקשורת בין התלמידים למורים. כיום ניתן לראות שיחסים אלו פתוחים וזורמים יותר, התקשורת ביניהם גולשת מדי פעם לנושאים אישיים מעבר ללימודים, ואף מורים מתקשרים עם תלמידים באמצעים טכנולוגיים ואישיים יותר כמו למשל שיחות טלפון או התכתבויות וואצסאפ.

כדי להעמיק במהות הקשר בין מורים לתלמידים, החלטתי לראיין תלמידים כמוני, ומורים המלמדים בבית ספרי במטרה לשמוע את נקודת מבטם האישית ואת החוויה שלהם סביב מערכת היחסים מורה- תלמיד.

הצד שלהם – המורים:

איך היו היחסים שלך עם המורים שלך בעבר ?

א- "היחסים היו מורכבים. מצד אחד לא הייתי מהתלמידים המתחצפים ומצד שני גם לא הייתי מהתלמידים הטובים. למרות שהיו קיימים חיכוכים ידעתי לדבר בכבוד למורים. ישנם מורים שפחות יצא לי להסתדר איתם או להקשיב להם, ובטוח שהחיים שלי כיום יכלו להיראות אחרת אם רק הייתי מקשיב להם יותר".

ר- "היחסים היו מאוד פורמליים. זו הייתה תקופה שהיו מאוד מכבדים את המורים והיה קיים דיסטנס ברור. בעבר היה אסור לנו להיכנס לחדר המורים ולדבר עם המורים חופשי כמו

היום, זה לא היה קיים. זהו הבדל מאוד משמעותי. אני באופן אישי הייתי ילדה ותלמידה טובה, לא היו לי קשיים או עימותים עם המורים, וזאת בעיקר מתוך יראת הכבוד שהייתה לי אליהם" .

את/ה מרגיש/ה שעברת תהליך עם עצמך לאורך השנים, בהתייחסות שלך לתלמידים?

ר- "בוודאי איזו שאלה. כשהתחלתי את עבודתי כמורה, הייתה לי תפיסה מסוימת שאני אמורה להיות כפי שהיו המורים בעבר, האוטוריטה- הסמכות. אך עם השנים זה הפך להיות שונה, נהיו יותר יחסים אישיים ויותר התעניינות בתלמידים עצמם, מה שאני בתור תלמידה לא קיבלתי"

ובתור מורה, איך את/ה מרגיש/ה שמתייחסים אליך התלמידים ?

א- "בהתחלה תמיד קיימים חיכוכים עם התלמידים. אני מגדיר את עצמי כמורה שלא מוותר לתלמידים שלו, ובמיוחד בענייני משמעת, אני לא מוותר לאף אחד. אני מאמין שמתוך משמעת תבוא למידה טובה ולכן אני גם מקפיד על זה. תלמידים חושבים שאם ילחמו וימרדו, אני זה שאוותר ראשון, אבל זה לא קורה. וברגע שהם רואים זאת הם מתיישרים לפי הנהלים ולפי הדרך שלי ואז יש מקום לתהליך וצמיחה".

ר- "באופן כללי תלמידים מכבדים. לפעמים יש כל מיני "יציאות" של תלמידים וישנם לא מעט ויכוחים, אבל זאת רוח התקופה ואני מנסה לקבל את זה כחלק מהשינויים שחלים, למרות שכשיש התחצפויות שעוברות את הגבול אני לא מקבלת את זה".

מה לדעתך גרם לשינוי ביחסים בין מורים לתלמידים לאורך הזמן ?

א- "שאלה קשה. המורים שלימדו אותי בעבר היו מאוד מבוגרים והיה קיים דיסטנס מטורף, אצלי לא היה קיים דבר כזה לקרוא למורה בשמו הפרטי, כמו שתלמידים עושים היום. בנוסף כאן הבית ספר שלנו דוגל בחזון שאומר כי לא מוותרים לאף אחד ולא מוותרים על אף אחד וזוהי אמירה לא פשוטה, כי בבית ספר שאני למדתי לא באמת נלחמו על כל תלמיד וזהו הבדל מאוד משמעותי".

ר- "לפי דעתי זה תלוי בתפיסה. בעבר חשבו שיש מורה ושיש תלמיד, זה שתי היררכיות שלא מתחברות, והיום זה שונה. כמובן שגם הטכנולוגיה תרמה הרבה לשינוי, למשל תלמיד בעבר לא היה מתקשר למורה, והיום זה טריוויאלי ומתקבל לחלוטין. חשוב מאוד לא להגזים. אתמול תלמיד שלח לי הודעה ברבע ל12 בזמן שישנתי, ובבוקר הוא כעס עליי ושאל למה לא עניתי לו. אז למרות כל ההתקדמות קיים איזשהו חוסר הבנה לגבי זמנו הפרטי של המורה וכן צריך להיות גבול. בסופו של דבר הטלפון למרות שהוא מדי פעם מסיח את דעתם של התלמידים, הוא גם מהווה יתרון ככלי עזר במהלך שיעורים מסוימים ובתקשורת עצמה, וצריך לדעת לתמרן בין ולבין".

מה יכול לתרום לטיב היחסים של מורים ותלמידים ?

א "אני חושב שקשר טוב נבנה בין מורה לתלמיד בפגישות הבלתי פורמליות, בטיולים, בפעילויות כאלה ואחרות, תכנון מפגשים קבוצתיים ואישיים ובעיקר קיום שיח בין מורה לתלמיד. אני לא אומר שחייב לעשות משהו מחוץ למסגרת הבית ספרית, אפילו הישיבה בכיתה והשיחה האישית עם התלמיד יכולה לגרום לשינוי מהותי בקשר ".

ר- "הייתי רוצה שתהיה יותר התחשבות, לדוגמה אם מורה מבקש לא להיות בטלפון אז לנסות להקשיב כדי להיות בעניינים וכדי להבין את הדברים הנאמרים. לדעתי הקשבה משני הצדדים הן מצד המורה והן מצד התלמיד, יכולים לתרום לקשר ביניהם ולשאוף להגיע לעמק השווה. אני לא יודעת אם משמעת ויד קשה זה הפתרון הנכון, אבל כן חשוב שהכללים והנהלים יהיו ברורים ומחייבים".

יש לך איזשהו מסר שהיית רוצה להעביר לתלמידים?

א – "אני מאמין בשיח. כל דבר שמפריע או מציק לכם או כל דבר אחר, תבואו ותשתפו. תמיד יהיה בבית הספר את הבן אדם הזה שאפשר לדבר איתו, בין אם זה מחנך או מורה מקצועי, יועצת או אפילו מנהלת בית הספר. אם כל תלמיד יפנה אל המורה שלו, וישתף אותו בכל מיני דברים, היחסים יהיו יותר פתוחים וטובים. בנוסף אני גם מאמין שאם תלמיד ידע מה מצופה ממנו ומה רוצים ממנו הוא ידע איפה הוא עומד ומה מצבו.

ר – "אני חושבת שצריכה להיות התחשבות הדדית, שגם המורה יבין את מה שעובר על התלמיד ומצד שני גם התלמיד צריך למצוא את הדרך לאפשר למורה לתקשר איתו ולא להסתגר בעולם הטכנולוגי ולחפש דרכים אחרות לא מועילות, ההתחשבות באה לידי ביטוי בהיכרות עם המורה ובהבנת הדרישות והרצונות שלו ולהבין שזה נטו למען התלמיד ולטובתו".

הצד שלנו- התלמידים:

מהם הציפיות שלך מהמורים שלך?

ל "אני מצפה שהמורה יבין אותי ושינסה לעזור לי במידה ואני נתקלת באיזושהי בעיה או מצוקה כלשהי ושיראה אכפתיות והתעניינות, בעיקר מהמחנך שלי.

י- "אני מצפה ממורה שיעזור לי במידה ואני נתקעת בחומר מסוים או במידה ואני לא מבינה נושא מסוים בשיעור. אם אני משקיעה מעצמי ועדיין לא הולך לי טוב באיזשהו מקצוע מסוים או מקבלת ציונים שלא מאפיינים אותי, אז שיבוא לקראתי ברגעים אלה".

איך את/ה מגדיר/ה קשר חיובי עם מורה ?

ל- "לדעתי קשר חיובי זה קשר של דיבור, תקשורת טובה בין המורה לתלמיד, שלמעשה התלמיד יכול לסמוך על המורה בכל סיטואציה אפשרית, להרגיש בנוח איתו ולפנות אליו במידת הצורך ".

י- "עבורי קשר חיובי עם מורה זה קשר של פרגון ותמיכה בכל מצב, לתת תחושה של ביטחון לתלמיד ולדעת להרים אותו ברגעים קשים. בנוסף גם חיבה זה חלק מזה, נכון שלא חייב לאהוב ולהתחבר לכל מורה אבל ברגע שאתה כן מוצא מורה מסוים שאתה נקשר אליו ואוהב אותו זה מרים בכמה רמות את הקשר והופך אותו לחיובי בהרבה יותר".

את/ה חושב/ת שקשר מסוים עם מורה יכול להיות באמת משמעותי אישי?

י- "אני חושבת שזה מאוד תלוי בשני הצדדים ושזה מאוד משתנה. אם ישנם מורים שבאים אך ורק במטרה לעבוד, ולא במטרה להתחבר לילדים, אז זה מוריד מהקשר, אותו הדבר לגבי התלמידים, שהרי אם ישנם תלמידים שרואים במורים כאנשי מקצוע בלבד ולא כבני אדם שיכולים להוות עבורם כהורים משניים או כמנטורים רוחניים לחיים, אז זה יוצר איזשהו מחסום הגורם לתקשורת לקויה. שיחות עם מורים שהן מעבר ללימודים ולנושאים שקשורים לבית הספר, הן שיחות יותר פתוחות ויותר כנות שמחברות ומקרבות יותר בין התלמידים למורים.

מה לדעתך יתרום לשיפור היחסים בין מורים לתלמידים?

ל- "אני חושבת שמפגשים קבוצתיים עם הכיתות והמורים, ובעיקר כיתות חינוך, יכולים לתרום ולחזק את הקשר והיחסים של המורים עם התלמידים, ככל שמבלים יותר עם המורים ככה לומדים להכיר אותם יותר וכך גם היחסים מתחזקים יותר".

י- "לדעתי שיחות אישיות יותר יכולות לתרום ליחסים של כל תלמיד עם כל מורה מבחינה אישית, אם תלמיד יבין שמורה באמת מקשיב לו אז הוא יותר יסמוך עליו וירגיש יותר טוב עם עצמו וירגיש גם יותר בנוח לשתף אותו בדברים אישיים נוספים"

אפשר לומר שסיימתי את הראיונות בתחושה אופטימית, נראה שבסופו של דבר קיימים הרבה אכפתיות ורצון טוב וניכר כי הקשר משמעותי וחשוב לשני הצדדים. ככל הנראה מילת המפתח כמו בכל מערכת יחסים היא תקשורת. הצפה ושיח של הבעיות, תיאום ציפיות, חיפוש פתרונות יבטיחו קשר איכותי ועוצמתי. התובנה אולי החשובה ביותר אליה הגעתי היא שכנראה לא משנה התפקיד, המעמד או הגיל, כולנו רוצים את אותו הדבר- פשוט שיראו אותנו באמת, כאנשים, כאינדיבידואלים ויתייחסו אלינו בהתאם לכך.